תנ"ך על הפרק - משלי יב - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

משלי יב

729 / 929
היום

הפרק

אֹהֵ֣ב מ֭וּסָר אֹ֣הֵֽב דָּ֑עַת וְשֹׂנֵ֖א תוֹכַ֣חַת בָּֽעַר׃ט֗וֹב יָפִ֣יק רָ֭צוֹן מֵיְהוָ֑ה וְאִ֖ישׁ מְזִמּ֣וֹת יַרְשִֽׁיעַ׃לֹא־יִכּ֣וֹן אָדָ֣ם בְּרֶ֑שַׁע וְשֹׁ֥רֶשׁ צַ֝דִּיקִ֗ים בַּל־יִמּֽוֹט׃אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל עֲטֶ֣רֶת בַּעְלָ֑הּ וּכְרָקָ֖ב בְּעַצְמוֹתָ֣יו מְבִישָֽׁה׃מַחְשְׁב֣וֹת צַדִּיקִ֣ים מִשְׁפָּ֑ט תַּחְבֻּל֖וֹת רְשָׁעִ֣ים מִרְמָֽה׃דִּבְרֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֱרָב־דָּ֑ם וּפִ֥י יְ֝שָׁרִ֗ים יַצִּילֵֽם׃הָפ֣וֹךְ רְשָׁעִ֣ים וְאֵינָ֑ם וּבֵ֖ית צַדִּיקִ֣ים יַעֲמֹֽד׃לְֽפִי־שִׂ֭כְלוֹ יְהֻלַּל־אִ֑ישׁ וְנַעֲוֵה־לֵ֝֗ב יִהְיֶ֥ה לָבֽוּז׃ט֣וֹב נִ֭קְלֶה וְעֶ֣בֶד ל֑וֹ מִ֝מְּתַכַּבֵּ֗ד וַחֲסַר־לָֽחֶם׃יוֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק נֶ֣פֶשׁ בְּהֶמְתּ֑וֹ וְֽרַחֲמֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים אַכְזָרִֽי׃עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם וּמְרַדֵּ֖ף רֵיקִ֣ים חֲסַר־לֵֽב׃חָמַ֣ד רָ֭שָׁע מְצ֣וֹד רָעִ֑ים וְשֹׁ֖רֶשׁ צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃בְּפֶ֣שַׁע שְׂ֭פָתַיִם מוֹקֵ֣שׁ רָ֑ע וַיֵּצֵ֖א מִצָּרָ֣ה צַדִּֽיק׃מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יִשְׂבַּע־ט֑וֹב וּגְמ֥וּל יְדֵי־אָ֝דָ֗םישוביָשִׁ֥יבלֽוֹ׃דֶּ֣רֶךְ אֱ֭וִיל יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו וְשֹׁמֵ֖עַ לְעֵצָ֣ה חָכָֽם׃אֱוִ֗יל בַּ֭יּוֹם יִוָּדַ֣ע כַּעְס֑וֹ וְכֹסֶ֖ה קָל֣וֹן עָרֽוּם׃יָפִ֣יחַ אֱ֭מוּנָה יַגִּ֣יד צֶ֑דֶק וְעֵ֖ד שְׁקָרִ֣ים מִרְמָֽה׃יֵ֣שׁ בּ֭וֹטֶה כְּמַדְקְר֣וֹת חָ֑רֶב וּלְשׁ֖וֹן חֲכָמִ֣ים מַרְפֵּֽא׃שְֽׂפַת־אֱ֭מֶת תִּכּ֣וֹן לָעַ֑ד וְעַד־אַ֝רְגִּ֗יעָה לְשׁ֣וֹן שָֽׁקֶר׃מִ֭רְמָה בְּלֶב־חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וּֽלְיֹעֲצֵ֖י שָׁל֣וֹם שִׂמְחָֽה׃לֹא־יְאֻנֶּ֣ה לַצַּדִּ֣יק כָּל־אָ֑וֶן וּ֝רְשָׁעִ֗ים מָ֣לְאוּ רָֽע׃תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר וְעֹשֵׂ֖י אֱמוּנָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃אָדָ֣ם עָ֭רוּם כֹּ֣סֶה דָּ֑עַת וְלֵ֥ב כְּ֝סִילִ֗ים יִקְרָ֥א אִוֶּֽלֶת׃יַד־חָרוּצִ֥ים תִּמְשׁ֑וֹל ו֝רְמִיָּ֗ה תִּהְיֶ֥ה לָמַֽס׃דְּאָגָ֣ה בְלֶב־אִ֣ישׁ יַשְׁחֶ֑נָּה וְדָבָ֖ר ט֣וֹב יְשַׂמְּחֶֽנָּה׃יָתֵ֣ר מֵרֵעֵ֣הוּ צַדִּ֑יק וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תַּתְעֵֽם׃לֹא־יַחֲרֹ֣ךְ רְמִיָּ֣ה צֵיד֑וֹ וְהוֹן־אָדָ֖ם יָקָ֣ר חָרֽוּץ׃בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה חַיִּ֑ים וְדֶ֖רֶךְ נְתִיבָ֣ה אַל־מָֽוֶת׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

אוהב מוסר - מי שהוא אוהב הדעת - הוא אוהב המוסר שייסר רוחו.טוב, לא - שנים דבקים, יפיק - פירוש יוציא, כלומר איש טוב יוציא רצון השם, כלומר הוא ירצה בו. ואיש מזימות - מחשבות רעות ירשיע השם בהישפטו על כן אחריו.לא יכין אדם ברשע - בל ימוט בעת צרה. ושרשם, משל לשארית זרעם אחר מותם. פרוש אחר: וכשרש שלא ימוט, כך הצדיקים יעמדו ולא ימוטו.חיל - מן חילך פירוש ממון, כלומר האשה שתקנה ממון היא עטרת בעלה, שבעבורה יכבדוהו כאשר המלך נכבד בעטרת ראשו. בעצמותיו - שלא תועיל רפואה, כן אשה מבישה נותנת בושה לבעלה והיא מפסדת הממון.מחשבות, דברי הפוך - שלשה דבקים. ופירוש: יחשבו הצדיקים לעשות משפט והרשעים יעצו לרמותם, וכאשר לא יוכלו ידברו הרשעים לארוב דם הצדיקים ולהרוג אותם. ופי ישרים - שידברו היושר יצילם פיהם, מיד האורבים להם. הפוך - השם יהפוך אותם ממקומם. ובית צדיקים - חושבי משפט יעמוד ולא יהפך.לפי שכלו, טוב - שנים דבקים. וכן פירוש: בעבור פיהו שירבה השכל ישבחוהו בני אדם, ומעוות הלב יבוזו לו ונקלה ונמאס בעיניו ובשכלו קונה עבד לו טוב ממתכבד, שהיה מרובה ממון והפסידו באולתו ואחרי כן היה חסר לחם ומתכבד לשון הרבה, וכן כבד מאד או מתכבד כנגד נקלה, כלומר שהוא נכבד בעיניו והוא חסר לחם טוב הנקלה.נפש בהמתו - אף כי נפש חסר כלומר יודע צורך נפש בהמתו. ורחמי רשעים - כרחמי אכזרי, כלומר אינם מרחמים.עובד - כי האדם נברא לעבוד האדמה ולחיות מעמלו, על כן ישבע לחם, ומסבב לרדוף הריקים הוא חסר דעת.מצוד - שיצודו הצדיקים חומד הרשע לצוד כמו כן. יתן - כלומר פרי או פארות ולא יוכל הרשע לצוד, או יתן כל אחד מהצדיקים שרש למטה, רמז לזרעו הנשאר אחריו.בפשע - בעבור פשע שפתיו ינקש איש רע, כענין: פי כסיל מחתה לו. ויצא מצרה צדיק - ימלט בצדקתו כענין: רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'.מפרי פי איש ישבע - מפריו שידבר הצדק ולא ידבר הפשע, ישיב לו השם.דרך - האויל לחשוב דרכו ישרה ואינו מאמין למוכיח, ומי שישמע לעצת אחרים - חכם.אויל - ביום לכתו עם בני אדם, אז יודע כעסו שיכעס עמהם. וכוסה קלון - שידבר עליו האויל ויסתירהו הוא חכם, כענין: אל תען כסיל. פרוש אחר: מי שלובש קלון אינו לבוש, כי הוא ערום אף על פי שהוא בשורק.יפיח - דובר האמונה - הוא יגיד צדק במשפט. ועד - דובר שקרים - הוא איש מרמה.יש בוטה - והענין דבוק למעלה עם עד שקר, כלומר יש בוטה ומפרש עדות שקר והעדות קשה כמדקרות חרב. ולשון חכמים - הם חוקרי העדות ומכזיביהם הנדקר כלעד שקר. פרוש אחר: יש בוטה בשביל הנודר דבר קשה.שפת - הדוברת עדות אמת - היא תכון לעד. ארגיעה - שקט ומנוחה, כלומר ולעד ארגיעה ואשקיט אותה.חורשי רע - שיחשבו לרמות והם משלחי מדנים והוא משרש חרש רע בכל עת מדנים ישלח. וליועצי שלום - בין איש לרעהו תבוא שמחה, רמז לשמחת הישועות.יאונה - מן: אנה לידו, עניינו עילה וסבה. ורשעים - עניינו, אף על פי שהם מלאים מחשבות רע, לא יוכלו לסבב שום און על הצדיק. פרוש אחר: ורשעים מלאו רע - רמז לצרות שיהיו שבעים ומלאים מהם.שפתי שקר - הוא עד שקר. ועושה אמונה - הם הדיינים השם ירצה בם בשביל שלא יאמינו לעדי שקר, או עושה אמונה, שלא אבו להעיד שקר.אדם ערום - וחכם מסתיר חכמה בלבו שלא ישכחנה.ולב כסילים - יודיע ויכריז אולתו, כמו: ואמר לכל סכל הוא.יד - משרת בעבור שנים. חרוצים - מן אז תחרץ שטעמו נוע, כלומר מתנועעים אחר מחייתם ידם תהיה מושלת ויד רמיה, שתרמה בני אדם היא תהיה למס לחרוצים המושלים. ויתכן חרוצים, בעלי חרוץ והוא הזהב.יתר - שם תאר על משקל עצל, כלומר יש יתרון לצדיק יותר מרעהו. ודרך רשעים - ודרכם הרעה היא תתעה אותם, וכן תועים בצאתם מן הדרך הישרה.לא יחרוך - לא יצלה איש רמיה צידו ולא יבשלהו, כי יהיה נגזל ממנו. והון אדם - מושך אחר עמו וכן הפירוש והון אדם שהוא יקר ולא יהיה גזול, הוא הון איש חרוץ המתנודד לסחורה בעבור מחייתו ואיננו מרמה.בארח - פירוש בעבור ארח צדקה ישיג חיים הצדיק והם חיי נפשו, או יחיה ימים רבים. ודרך נתיבה - של צדקה, אל מות שיהיה מות הנפש כמות הגוף, או לא ימות כמות הרשע.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך